מונה ניר גלעד, בעלת ניסיון רב בתחום החינוך בארץ ובארה"ב, מתמחה באימון הורים וילדים למערכות יחסים קרובות ומתגמלות.
מונה מסבירה על ההבדל בין הקשבה לשמיעה ומשתפת אותנו בטיפים בסיסיים לתרגול הקשבה עם ילדינו:
"אני יודעת שרבים מאיתנו מתייחסים להקשבה כאל משהו מאד טריוויאלי וברור כי אחרי הכל, מי יעיד על עצמו שהוא לא יודע להקשיב?
הקשבה נתפסת כמשהו מובן מאליו, כמשהו שלא באמת עוצרים לשים עליו את הפוקוס וכל מי שיש לו אוזניים, או יודע לקרוא שפתיים, יש לו את המיומנות שקוראים לה הקשבה.
לשמוע כולנו שומעים, השאלה היא אם אנחנו באמת מקשיבים.
אני רוצה לעשות לכם את ההבחנה בין להקשיב ולשמוע וזו בעצם מטרת המאמר.
הורים רבים מעלים בפני את הקושי בתקשורת עם הילדים:
"היא לא מקשיבה לי", "הוא לא מרים את הראש מהמחשב", "נמאס לי לדבר אל הקיר" ולא משנה אם הילד בן 3 או בן 13.
איך נראה אדם כשהוא קשוב? אם היינו חרשים וצופים במישהו מדבר, איך היינו מבחינים שזה שמולו אכן מקשיב לו?
ולמה בכלל חשוב כל כך לדבר על הקשבה?
הקשבה היא מרכיב בסיסי וחיוני בכל מערכת יחסים. קשר נבנה ומתפתח כשיש בו הקשבה. בדיאלוג בין אנשים יש אחד שמדבר ואחד שמקשיב.
הקשבה גורמת לקשר להתפתח, לצמוח, להעמיק ואנשים לומדים להכיר אחד את השני הרבה בזכות האופן בו הם מקשיבים.
כשלים רבים במערכות יחסים נובעים מהקשבה חלקית ולא שלמה.
כבני אדם אנו לא נולדים עם המיומנות הזו אלא רוכשים אותה במהלך חיינו ועם הזמן לומדים להכיר בחשיבותה.
מהמקום שלי כמאמנת אישית שעובדת בעיקר עם הורים ובני נוער הפוקוס שלי, במאמר הזה, הוא בהקשבה שלנו לילדינו.
מכירים את זה שהילד שלכם פונה אליכם ואתם ממשיכים לעשות את מה שאתם עושים ועונים לו 'על הדרך'? כולנו מכירים את זה כי איש מאיתנו אינו מושלם והיופי בחיים האלה הוא שתמיד יש מקום ללמוד.
אז הנה כמה טיפים על הקשבה:
1. פנו זמן להקשיב לילדים שלכם. כשאתם מקשיבים תהיו רק איתם ואל תתנו לשום דבר להסיח את דעתכם. אם הם רוצים לספר לכם משהו ואתם עסוקים, היו כנים איתם ואמרו להם "אני מאד רוצה להקשיב לך וכרגע אני עסוק/ה. אני אסיים עוד כמה דקות ואז כולי שלך." חשוב שילדים ילמדו שהקשבה היא משהו שמפנים לו זמן ותשומת לב כי אם היום אתם מדברים איתם תוך שאתם צופים בטלוויזיה, יש סיכוי שמחר כשתפנו אליהם, הם יהיו שקועים במחשב ואפילו לא ירימו את הראש אליכם.
2. כשהם מדברים אליכם, שימו לב לגוף שלכם. הפנו אותו אליהם, הסתכלו להם בעיניים, תהיו איתם.
3. תנו להם לסיים את מה שהם אומרים לפני שאתם מגיבים. הקשיבו להם עד המילה האחרונה.
4. כשהם מדברים, שימו בצד את הדעות והשיפוטים שלכם. אם עולה לכם מחשבה שיפוטית זה אומר שבאותו רגע הזזתם את הפוקוס ממה שהם אומרים למה שאתם חושבים.
5. כשהם מספרים לכם משהו, תתעניינו במה שיש להם לומר. זה נשמע טריוויאלי, אבל זה לא. תנו להם להרגיש שמה שיש להם לומר חשוב, שהם חשובים.
אז זה בעצם ההבדל בין להקשיב ולשמוע.
זכרו שאנחנו המורים הראשונים שלהם להקשבה ואם נדע להיות שם איתם, קשובים באמת, ולתת כבוד להקשבה שלנו אליהם, יש סיכוי טוב שהם יגדלו להיות אנשים שמכבדים הקשבה."
רוב תודות לך מונה היקרה,
דיקלה ניצן.
Image courtesy of photostock at FreeDigitalPhotos.net
