להכיר את עצמכם זה לשכוח את עצמכם

קראתי, תרגמתי וסיכמתי את המאמר של פמה צ'ודרון: "To Know Yourself is to Forget Yourself"

"אנו עלולים לחשוב שלדעת ולהכיר יותר את עצמנו זה דבר מאוד אגואיסטי, אך למעשה בזה שאנו מתחילים להתבונן פנימה בבהירות ובכנות על עצמנו, אנו מתחילים לפרק את הקירות המפרידים בינינו לבין האחרים.

המסע של התעוררות מתרחש בדיוק במקום שבו אנחנו מרגישים חוסר נוחות. הנכונות והפתיחות לקבל ולשהות בתוך חוסר הנוחות הן הבסיס לשינוי הרגשות שאנו מכנים "רגשות שליליים".
אנו רוצים להיפטר מהתחושות הלא נעימות שלנו על ידי הצדקה או דיכוי שלהם.

עפ"י תורתו של וג'ריאנה, או עפ"י הטנטרה והבודהיזם, החוכמה והבלבול שלנו שזורים בצורה כזאת שבניסיון להיפטר משליליות ע"י חיסולה ותיוגה כדבר "רע" אנחנו גם מתעלמים מכל החוכמה שלנו.
במהותנו אנו אנרגיה יצירתית והרגשות החזקים גם ה"טובים" וגם ה"רעים" מלאים בכוח החיים.

שליליות כשלעצמה איננה דבר רע, הבעיה היא שאנחנו לעולם לא רואים זאת ואנחנו אף פעם לא מכבדים אותה, אנחנו לעולם לא מסתכל אל לב ליבה של השליליות.
איננו טועמים, מריחים ומכירים את השליליות שלנו.

במקום זאת, אנו מנסים להיפטר מרגשות שליליים על ידי צעקות, לפעמים אפילו אלימות, השמצה, הענשה של עצמנו, או על ידי דיכוי הרגשות שלנו.
על הסקאלה שבין הדחקה בצד אחד וביצוע פעולה בצד השני, קיים משהו חכם, עמוק ונצחי. אם אנחנו רק מנסים להיפטר מרגשות שליליים, אנחנו לא מבינים כי רגשות אלה הם החוכמה שלנו.
הטרנספורמציה נוצרת מהנכונות להחזיק ולשהות עם הרגשות, לשחרר את ההסברים, הפרשנויות וההצדקות.
אנחנו לא צריכים שיהיה לנו הפתרון, אנחנו יכולים לחיות עם רגשות שליליים ולא לנסות לעשות משהו כדי שהם ייעלמו.

למרבה הפלא, המסע הזה של טרנספורמציה הוא אחד מהמשמחים ביותר. בדרך כלל אנחנו מחפשים שמחה במקומות הלא נכונים, בניסיון למנוע תחושות רבות שהן חלק מהקיום האנושי.
אנחנו מחפשים את האושר באמונה שרגשות שליליים (שהם חלק נכבד מהקיום האנושי) אינם מקובלים. אנחנו מרגישים שמשהו חייב להשתנות בעצמנו.

עם זאת, שמחה שאינה תלויה בדבר מתרחשת באמצעות ההבנה שאנו מאפשרים לעצמנו לראות בבירור את מה שאנחנו עושים עם כנות גדולה, בשילוב עם נדיבות ועדינות אדירה.
שילוב זה, של יושר, או ראייה צלולה וטוב לב הם המהות של maitri שפירושה: חברות ללא תנאים עם עצמנו.

זהו תהליך מתמשך של צעידה לתוך שטח לא מוכר. אתם מוכנים להיכנס לתוך השטח הלא מוכר של מי שאתם – ההוויה שלכם.
עם הזמן אתם מבינים שההרפתקה המסוימת הזאת איננה רק לוקחת אתכם לתוך ההוויה שלכם, אלא גם לוקחת אתכם אל תוך היקום כולו.

אתם יכולים ללכת אל הלא נודע רק כאשר אתם מתיידדים ומתחברים עם עצמכם.

תוכלו להיכנס לאותם אזורים "אי שם בחוץ" רק אם תתחילו לחקור ותהיה לכם הסקרנות לגבי מה שלא ידוע "כאן", בתוך תוככם. Dogen Zen-ji אמר: "להכיר את עצמכם זה לשכוח את עצמכם."

אנו עלולים לחשוב כי להכיר את עצמנו זה דבר מאוד אגואיסטי, אך בעצם זה שאנו מתחילים להסתכל בבהירות ובכנות רבה על עצמנו - על הרגשות שלנו, על המחשבות שלנו, על מי אנחנו באמת - אנחנו מתחילים לפרק את הקירות המפרידים אותנו מאחרים.
הקירות הללו נוצרו מדעות קדומות, נורמות, אמונות מהפחד שלנו להכיר חלקים של עצמנו ומהימנעות להרגיש חוסר נוחות או חוסר אונים.

אבל מה שההדרכה הבודהיסטית מציינת היא שאנו אומרים שמשהו טוב אם הוא גורם לנו להרגיש בטוחים ושמשהו רע אם הוא גורם לנו להרגיש חסרי ביטחון.
לכן אנו שונאים אנשים, דתות ולאומים שגורמים לנו להרגיש חסרי ביטחון. מאידך, אנחנו אוהבים את אלה שנותנים לנו קרקע מתחת לרגלינו.

כאשר אנו עוסקים יותר מידי בהגנה על עצמנו, איננו יכולים לראות את הכאב על פניו של אדם אחר. כאשר אנו במגננה הכל קשור ומכווץ: הלב, הכתפיים, הראש, הבטן.
איננו יכולים לפתוח, הכל קשור בלולאות. כאשר נתחיל לפתוח את עצמנו לרגשות השליליים נוכל לראות את האחרים ונוכל להיות שם עבורם.
אך אם לא עבדנו עם הפחד שלנו, אנו ניסגר ונאטם כאשר אחרים יפעילו את הפחד שלנו.

לכן, להכיר את עצמכם זה לשכוח את עצמכם. הכוונה היא שכאשר אנו מתיידדים ומתחברים עם עצמנו איננו צריכים להיות כל כך מסובכים עם עצמנו.
הפרדוקס כאן הוא: שהתיידדות עם עצמנו היא דרך להיות פחות מסובכים עם עצמנו. ואז Dogen Zen-ji ממשיך ואומר: "לשכוח את עצמכם זה להבין את כל הדברים".

כאשר איננו מסובכים עם עצמנו, אנו מתחילים להיווכח שהעולם מדבר אלינו כל הזמן. כל צמח, כל עץ, כל חיה, כל אדם, כל מכונית, כל מטוס מדבר אלינו, מלמד אותנו, מעיר אותנו.
זה עולם נפלא, אבל לעתים קרובות אנו מפספסים זאת. זה כאילו אנחנו רואים את הפרומו לאטראקציות המתקרבות אלינו אך לעולם לא מגיעים לפואנטה שלהן.

כאשר אנו חשים טינה או שיפוטיות, זה כואב לנו ולאחרים, אך אם נביט לתוך הטינה נוכל לראות שמאחוריה יש פחד ומאחורי הפחד יש רכות עצומה וישנו מצב הווייתי בסיסי של ערות, לב רחב ותודעה ענקית.
בכדי לחוות זאת אנו יוצאים למסע של התיידדות והתחברות ללא תנאי עם עצמנו, עם מי שאנחנו כרגע."

בברכה,
דיקלה ניצן.

Image courtesy of Sura Nualpradid at FreeDigitalPhotos.net