נמשכתי לקרוא את המאמר של ריצ'רד מוס: "Healing Happens Now" שבעקבותיו התחדדה ההבנה שלי לגבי איך ומתי בדיוק אנחנו משפיעים ויוצרים את המציאות שלנו:
"אחד מהמשפטים הפופולאריים שאנשי הניו אייג' מדקלמים הוא: "אתם יוצרים את המציאות שלכם". למרבה הצער, הרבה אנשים לא מבינים זאת וחושבים שאם אנחנו חולים הבאנו את זה איכשהו על עצמנו. מובן שישנם מקרים שהאחריות שלנו למחלה ברורה, למשל אם אנחנו מעשנים או מגזימים בשימוש בתרופות או בסמים. אך אם נשים בצד את הדוגמאות האלה, לרוב איננו יכולים להבין באמת מדוע חלינו ולכן חשוב לא להוסיף חטא על פשע בכך שנרגיש אשמים.
האמת שמאחורי ההנחה הזו היא שאתם אכן יוצרים את המציאות שלכם אך ורק עכשיו, ברגע הזה. אתם עושים זאת ע"י הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם ומזדהים איתם. אתם לא יוצרים את הנוף שאתם רואים אלא רק את התגובה שלכם. אתם לא יוצרים את מזג האויר, אך ההכרזה ש"היום זה לא היום שלי" גורמת לכם להרגיש עצובים.
ההבנה שאתם אחראים על המציאות הפסיכולוגית והרגשית שלכם ברגע הנוכחי, מחברת אתכם למצב הטבעי של התודעה שלכם ואין לזה שם קשר לאשמה.
אם אתם אומרים לעצמכם: "אני (איכשהו) הבאתי על עצמי את המחלה", התוצאה המיידית של האמונה הזו היא תחושה של בושה ואשמה שלא תורמת לבריאות ולהתחזקות. גם אם בעבר פגעתם בבריאותכם, להאשים את עצמכם על פעולות העבר לא ישפר את מצבכם הנוכחי. כדי למקסם את פוטנציאל הריפוי שלכם, המפתח הוא לבחור להיות נוכח באופן מלא ברגע הזה. במילים אחרות, להרפות מהדאגה של מה גרם למחלה שלכם ולהיות נוכחים לחוויה, לתחושה, לרגש שלכם בכל רגע ורגע בהווה.
האמונה בסיבה ותוצאה היא אחת הדרכים לפרש את התופעה: כאשר "A" מתרחש ו- "B" הוא התוצאה, אנו מניחים ש- "A" גורם ל "B". הרפואה המודרנית והמדע בכלל מסתמכים על ההנחה של סיבתיות: "אם אתה יכול ללמוד מה גורם למחלה ולשנות את שרשרת האירועים שמובילה למחלה, ייתכן שתוכל לעצור את המחלה". גישה זו נתנה לנו כוח למנוע ולהתגבר על מחלות רבות. הרפואה המודרנית מצילה כל יום חיים רבים שהיו אבודים לפני עשרות שנים בלבד. אך עדיין, למרות שניראה שהעולם החיצוני והאובייקטיבי מציית לחוקים של סיבתיות, כאשר אתם הופכים להיות יותר ויותר מודעים לרגע הנוכחי ההשפעה של הסיבתיות פוחתת.
באופן דומה, כאשר אתם נמצאים בכאן ובעכשיו, המוח שלכם מפסיק לחשוב על עצמכם ועל כל דבר אחר ואתם פשוט מודעים. ה"זמן" במובן מסוים עוצר או מאט כך שתחושת העצמי היא איננה של מישהו שנמצא בדרך למקום אחר, אתם בדיוק כמו שאתם. המצב של מי שאתם ברגע זה, איננו תוצר של משהו שקרה לפני כן. אינכם משווים את הנסיבות הנוכחיות שלכם לעבר או לעתיד. אינכם מסבירים, מצדיקים, מנמקים, ומפרשים את החוויות שלכם וכתוצאה מכך, אינכם משייכים שום סיבה לחוויה הנוכחית שלכם, אתם פשוט מי שאתם כרגע ובמצב הזה, אינכם מזהים את עצמכם בתור מישהו בריא או חולה אתם כבר ותמיד שלמים. שלמות זוהי התרופה לשחרור מסבל מיותר."
בברכה,
דיקלה ניצן.
Image courtesy of nenetus at FreeDigitalPhotos.net
