הקשבתי לראיון של נטאלי בן דוד בתוכנית הרדיו של ענת קאלו-לברון "אסימונים" ששודרה בערב ליל הסדר ועסקה בקשר בין ניקיון חיצוני לניקיון פנימי ויושרה. (לשמיעת התכנית לחצו כאן)
"לפני שאדבר על ניקיון, למדתי על שם נוסף שיש לחג הפסח והוא: "החג שנולדים בו מחדש". גדי בראייר, יועץ ארגוני, סיפר לי שהקשיב להרצאה של רב בה הסביר שקריעת ים סוף היא כמו לידה, היא כמו התעלה של הרחם שממנה אתה יוצא מתנאים מסוימים לתנאים חדשים. אז חג החירות והניקיון הוא גם חג של לידה מחדש.
אני מאמינה שכבני אדם יש לנו שאיפה בסיסית אחת והיא לסדר פנימי, לשקט נפשי, לסדר נפשי. ישנה שאיפה לשקט פנימי והדרך הקצרה ביותר לשקט היא ניקיון.
כשאני מדברת על ניקיון אני מדברת על יושר פנימי ועל להיות אדם חופשי וישר. לרוב, בגלל שאנחנו לא חופשיים ולא נקיים מספיק אז אנחנו פוחדים להגיד לאנשים את מה שחשוב לנו ואז אנחנו משתמשים בכעס או באיזשהי תוקפנות כדי להציג את מה שחשוב לנו. הורים שכועסים על ילדיהם מרגישים הרבה פעמים חוסר ניקיון.
אם אני אגדיר ניקיון אני אגדיר אותו דרך חוסר ניקיון. חוסר ניקיון זה כשאתה מרגיש שאתה לא בהלימה למי שאתה רוצה להיות. ולהיות נקי זה להיות מישהו שנאמן לעצמו, נאמן לערכים שלו, חופשי לעשות את מה שחשוב לו. רובנו לא חופשיים, רובנו כל הזמן מודאגים, דואגים, כועסים, פוגעים, נפגעים. אם אנשים לא היו כ"כ נעלבים, ולא היו כ"כ עסוקים בלהיעלב הם היו יותר נקיים וחופשיים. בשבילי ניקיון שווה חופש.
ההגדרה במילון למילה "ישר" היא בעזרת המילה "לא": "לא עקום ושאינו נוטה לצדדים". אין נטייה הצידה, ניקיון זו גם הדרך הכי קצרה, ישר, אתה לא צריך לזגזג, אתה לא צריך להתפתל.
אחד הדברים שמונעים מאנשים לנקות היא תחושת החוסר נוחות. הדבר דומה לניקוי הבית: אנחנו מרימים הכל למעלה, הכל ניראה מבולגן, יש המון אבק ולכלוך, מגיעים לכל מיני פינות לא נוחות וזה לא נעים, אולי אפילו כואב. אבל אחרי שמסיימים לנקות את הבית, שוטפים את הפינות ומנקים את האבק יש יותר אויר לנשום, יותר מסודר ונעים.
אחד הדברים הראשונים שאני מבקשת מאנשים שמתחילים לעשות סדר בחיים זה להתחיל להוציא את הדברים המיותרים, בוא ננקה ונפנה את כל מה שאתה לא צריך. ניקיון קשור גם להתפנות ולפינוי. כשאני רק מבקשת מאנשים להתחיל בניקיון ובפינוי, הם חווים שחרור בגוף וקלות עוד לפני שהתחילו בעשייה עצמה. קלילות וניקיון הולכים ביחד.
היתה לי לקוחה שהתגרשה לפני 7 שנים ומאוד רצתה פרק ב'. היא סיפרה לי את סיפור הגירושין שלה ותוך כדי היא גם ציינה את העובדה שכל התמונות מהתקופה בה חיה עם הגרוש שלה נמצאות בארגז מתחת למיטה שלה. שאלתי אותה אם היא חשבה לפנות את זה מחדר השינה שלה? היא ישנה עם כל זה בלילה, זה כמו לחיות עם המת.
לקוחה נוספת שלי שבעקבות קורס "נקודת מפנה" הזמינה את חברת "אמניר" לפנות חדר מלא ניירת שאגרה עם השנים סיפרה שהיא לא רק פינתה חדר אלא פינתה את הנשמה והגוף שלה.
אנשים לא מבינים שהעומס החיצוני הוא גם עומס פנימי. ההתנקות, הפניות, האויר. הבלגן שקיים בחוץ הוא השתקפות פנימית. שיקוף שתופס מקום, הוא מטריד אותנו, מעמיס עלינו.
אחת הסיבות שבגללם אנשים אוגרים, קונים, צורכים ומעמיסים על עצמם הרבה מאוד דברים כי יש איזשהי אשליה שניחיה לעד ופוחדים למות. אנחנו אוגרים זכרונות, חפצים, ניירות, תמונות, האגירה הזאת היא סוג של אחיזה ודווקא בהתפנות ובפינוי יש המון שחרור.
יש 6 רבדים לניקיון והם:
הרובד הראשון והבסיסי הוא הניקיון הפיזי - הסביבה: ניירת, חפצים מקולקלים, דברים שאנחנו אוגרים. אם יש לכם מכשיר שלא עובד בבית כל פעם שאתם עוברים לידו זה לוקח מכם אנרגיה, אז או שתתקנו אותו או שתפנו אותו.
אנשים מעבירים ניירת ממקום למקום, מתחילים למיין ואז מתייאשים, מזיזים למקום אחר וחושבים שהם סידרו. הבעיה עם ניירת זה שאין לה מקום אחסון מוגדר. במקום לאגור היפטרו מהניירת. היום אפשר לחסוך בניירת ע"י שימוש בדואר אלקטרוני. אני מציעה לאנשים שלא אוהבים פרסומות לנצל את זמן הפרסומות לסידור ניירת.
אפשר לנצל את החורף והקיץ, את עונות השנה לפינוי בגדים, פינוי כלים, ניקיון סביבתי, לתת בגדים, לתת צעצועים, לתת דברים.
הרובד הפיזי זה הרובד הכי בסיסי, הכי פשוט ואחד מהמשחררים ביותר. זהו גם הרובד שמאמן אותנו באחיזה, לראות ממה אנחנו לא יכולים להיפרד ולהבין שבסוף נמות אז כדאי שניפרד.
הרובד השני זה ניקיון במערכות היחסים שלנו עם כסף: לשלם מיסים כחוק, לא לגנוב ממס הכנסה, לא לגנוב מביטוח לאומי, לא לשלם בכסף שחור, להיות ישרים בכסף. נהלו את הכסף שלכם ביושרה. אם אתם גונבים ממס הכנסה אתם בעצם גונבים מהרבה אנשים שמע"מ או ביטוח לאומי מסייע להם ואתם מסתכנים שבעתיד יגנבו מכם כפליים. הדבר נכון גם בכיוון ההפוך: כאשר תורמים לגופים מאוד גדולים הכסף שיחזור אליכם יהיה רב יותר.
אני מאמינה שהקארמה שלנו נצברת והכוונה היא שאנחנו זורעים זרעים ואם זורעים לימון לא יצא תפוח אלא יצא לימון, אז כדאי לשים לב מה אתם זורעים.
דבר נוסף בניקיון של כסף זה לשלם בזמן חשבונות, לא לעכב דברים. מה גם שכל אלה שמתנגדים לשלם בזמן בסוף משלמים על זה יותר, אז למה? בנוסף, כשאנחנו מעכבים דברים מתעכבים גם לנו דברים וזה לא דאו דווקא עיכוב באותו התחום, לדוגמה אם את מעכבת תשלומים יכולה להתעכב לך תשובה מחברת הפקות לגבי תוכנית טלויזיה שאת מאוד רוצה להנחות.
היבט נוסף בניקיון במערכת יחסים עם כסף זה שמירה על החיים, הרבה פעמים אנחנו לא שומרים על עצמנו, אנחנו לא חוסכים ואנחנו לא מבוטחים.
רובד שלישי זה ניקיון בריאותי – ניקיון בבריאות קשור בתזונה, בפעילות גופנית, בבדיקות תקופתיות שאנשים נמנעים מלעשות, שינה.
רובד רביעי זה ניקיון בהתנהגות מינית הולמת והיא מתחילה בכל הטרדה שהיא, רואים את זה בפרסומות, רואים את זה בגיל מאוד מוקדם של התבגרות מינית, רואים את זה בפורנוגרפיה, הטרדות מיניות שהולכות וגדלות. אנחנו תרבות שמטרידה וזה חוסר ניקיון. לא משנה מי אתה תיהיה, אם ניקח לדוגמה את טייגר וודס או את דומיניק שטראוס-קאהן – אנשים שנחשבים לוירטואוזים, אומנים גדולים, כשהתתנהגות המינית שלהם נפגמת הם מאבדים את המוניטין שלהם. התרבות לא סולחת בקלות על התנהגות מינית בלתי הולמת ולכן זה רובד משמעותי בניקיון שלנו.
רובד חמישי זה ניקיון במערכות יחסים, שזה באמת הכי משפיע על החיוניות שלנו. כשאנחנו לא מדברים עם מישהו, כשאנחנו כועסים או פוגעים או כשאנחנו לא אומרים את מה שאנחנו רוצים, או מרגישים חנוקים או מוגבלים.
הרובד השישי זה הרובד שלכם מול עצמכם שהוא הרובד הכי גבוה והכי משמעותי והוא להיות נקיים בתודעה, לפתח תודעה צלולה והבנה נקייה. לפני כל פעולה שאלו את עצמכם מה הכוונה שמסתתרת מאחוריה, אם עומדת מאחוריה כוונה של פגיעה באחר או בעצמכם אז זו פעולה לא נקייה.
השאיפה היא להתפתח בכל הרבדים האלה. ניקיון זה כמו שריר, צריך לעבוד עם זה לאט, במקומות שנוחים לנו, ולדעת שזה חלק מההתפתחות ומהצמיחה האישית שלנו.
אני מלמדת שמערכות יחסים זה כמו הפקדות בנקאיות, או שהפקדת פלוס או שהפקדת מינוס, ומערכת היחסים זה סך כל ההפקדות.
הורה שכועס וצועק על הילדים שלו, מה הוא בעצם מלמד את הילד שלו? שהוא אדם מפחיד, שהוא אדם מכווץ, שהוא אדם קשה, שאי אפשר לדבר איתו, שעדיף לא להסתבך איתו ושעדיף לא לשתף אותו. כעס מרחיק היא אנרגיה שמרחיקה ובנוסף, הילד לומד שזאת הדרך להתמודד עם משבר.
לדעתי, הרבה פעמים הורים כועסים כשלילד שלהם קורה משהו כי קשה להם שהילד לא מרגיש טוב. כהורים אנחנו כל הזמן עסוקים שהילד שלנו ירגיש טוב במקום לאמן אותם להתמודד עם קושי ולהכין אותם לקשיים שהם בין כה וכה יתקלו בהם במהלך חייהם.
כשהילדה שלי בוכה אני שואלת אותה "מה קרה?", "מה זה עשה לך?", אני מחבקת אותה, מנשקת אותה ואומרת לה שזה באמת מאוד עצוב.
הרמה הגבוהה ביותר של ניקיון זה תודעה צלולה וכוונה נקייה. לא לרצות לפגוע בעצמך, לא לרצות לפגוע באחרים.
אז איך מנקים?
אני חסידה גדולה של ניקיון בכתיבה. אני לא חסידה של ניקיון ע"י ללכת ולהטיח בצד השני "עשית לי", "אמרת לי", "לקחת לי", "שתית לי".
יש כמה דרכים לנקות:
דרך ראשונה, לבחור בנ"א שקשה לנו איתו, ולכתוב מה הפחדים שלנו מולו. מה אני מפחד להגיד לו, אני מפחד שאם אגיד לו איך זה ישפיע עליו, מה הפחדים שלי מולו, מה אני פוחד שיקרה, כי מה שעוצר אותנו להיות ישרים זה פחד.
הכתיבה עוזרת לך לנקות את עצמך, הניקיון של הפחד הוא בינך לבין עצמך. עימות מול הצד השני בעיניי זה גם יהיר וגם מניפולטיבי, כי אם נשאר בנו כעס אז אנחנו לא נקיים ולכן עדיך לא ללכת ולהתעמת מול הצד השני.
דרך שנייה לעשות ניקיון זה לכתוב מה החלק שלי במה שקרה. זה יוצר יושר כי לעולם לא קורה משהו רק בגלל הצד השני בלבד. יש מאה אחוז אחריות בשני הצדדים לכל סיטואציה (למעט מקרים שבין הורים לילדים שם להורים יש אחריות מלאה).
דרך שלישית היא לשאול את עצמכם מה זה עושה לי בגוף. במקום להגיב בכעס לשאול את עצמכם מה קורה לי עכשיו, להיות בקשר עם הכעס ישחרר אותו יותר מהר. אם הילד שלך עושה משהו שמכעיס אותך, תטפלי קודם כל בגוף שלך לפני שאת מטפלת בבן שלך. תטפלי בעצמך, במה שאת עוברת, והוא יסתדר, אם את תיהיי בסדר הוא יהיה בסדר, זה אנרגיה ודברים יעברו כי הכל בר חלוף."
בהצלחה,
דיקלה ניצן – מאמנת אישית.
