בימי שני ב 11:00, ברדיו מהות החיים, אסי זיגדון מארח את נטאלי בן דוד. מאזינים שואלים שאלות ונטאלי עונה ומשתפת ממשנתה לגבי הנושאים שעולים.
הקשבתי לתוכנית מה 13.01.2014 וסיכמתי את עיקרי השיחה. מוזמנים לקרוא ולהנות מהתובנות והשאלות להתבוננות אישית.
1. היחסים שלנו עם כסף:
"כסף הוא לא רק משהו חומרי אלא משהו גבוה יותר שמבטא את הנדיבות שלנו ואת היכולת שלנו להכיל את מה שהעולם רוצה לתת לנו.
עבודה על היחסים שלנו עם כסף צריכה להיעשות בשני רבדים:
"הרובד הראשון הוא הרובד הרוחני של הנדיבות, של הנתינה, לא להיות אדם שחי חוסר, אלא שחי תפיסה של שפע עם מה שיש לו, שמעריך את מה שיש לו ומודה על מה שיש לו, ושאינו מתלונן סדרתי מול העולם.
הרובד השני הוא הפסיכולוגי של ההרכבים הנפשיים שלנו. היחסים שלנו עם כסף קשורים לבית שבו גדלנו, מה היו היחסים של ההורים שלנו עם כסף, מה היתה האוירה בבית סביב כסף, מה היו המשפטים הנפוצים שההורים אמרו על כסף."
"כמו בכל התחומים הכי חשובים אנחנו משכפלים מודלים של ההורים שלנו בזוגיות, בכסף, בהתמודדות עם משברים, וכדומה."
"הדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו זה במוכנות שלנו לתרום לעולם ולעשות טרנספורמציה. אנחנו אחראים על המה, אנחנו לא אחראים על האיך, והשאלה היא אם המה מאוד ברור לכם."
"אני טוענת שלאנשים יש איזשהו יעוד, אך הם לא מתפרנסים ממנו בעוצמה ובשפע. הם צריכים לעשות עבודה על למה הם ביעוד הזה ומה הסיבות. עליהם לשאול את עצמם אם הסיבות שהם נמצאים שם הם סיבות אותנטיות עבורם ואם הם מוכנים לעשות הכל בשביל לתרום לעולם."
2. מה זה סאטיה?
"פירוש המילה סאטיה זה קשב עמוק, זה מסאנסקריט, וזו גם שיטת העבודה שפיתחתי במשך ה 22 השנים האחרונות שאני עובדת ושמדברת על זה שאנחנו לא יכולים לחולל טרנספורמציה עמוקה בתוכנו בלי להקשיב באופן עמוק לעצמנו, ולהכיר את עצמנו וכל שינוי שאנחנו נעשה שהוא חיצוני הוא יהיה זמני, והוא לא באמת יחולל בחיים שלנו חופש ומימוש. לשיטה הזאת הגעתי בעיקר דרך ניסיון חיי, והשיטה האינטגרטיבית, שמדברת גם על החלק של הקשבה לתחושות, היא מערבת את הפיזיולוגיה של הגוף, היא מדברת על השפה."
"אני מאוד אוהבת לחקור שפה, כי שפה בשבילי היא ראי התודעה, כמו שאומרים "פליטות פה פרודיאניות", השפה מתארת, האדם מתאר את העולם שלו דרך השפה ולכן אני מאוד אוהבת לחקור שפה, ואני חוקרת את התודעה, מאיפה אנשים באים ולאן הם הולכים ברבדים העמוקים."
"הרבה שנים עסקתי בלהגשים לאנשים את המטרות שלהם ואחרי 11 שנה בערך גיליתי שאנשים מציבים לעצמם מטרות והם לא באמת חוקרים מאיפה הם לקחו אותן, מאיפה הם הציבו אותם ולמה באמת הם רוצים אותן והרבה פעמים הם שמו יעדים ומטרות כדי שיהיה להם טוב, והם השיגו את המטרה אבל טוב לא נהיה להם אלא שהרבה פעמים קרה ההיפך."
"הגעתי לאיזושהי הכרה עמוקה והבנה שכל מה שהבנ"א רוצה זה שקט נפשי, רווחה והרמוניה ושיטת סאטיה עוסקת בלתת לאנשים שקט נפשי, רווחה אישית והרמוניה דרך הקשבה וחיבור אנשים לעצמם בדרך של שאלת שאלות מאתגרות ונוקבות."
3. מהי התמסרות עבורך?
"התמסרות זאת המוכנות להיות שנוי במחלוקת – התמסרות זה לא על הצלחה אלא על אמונה מאוד חזקה בדרך חיים שמשנה את העולם, ואי אפשר לעשות את זה עם עוד דברים, צריך לעשות את זה נטו וזה לא פשוט, כשיש ילדים, יש זוגיות, ויש הורים, ויש חברים, יש כוחות מאוד חזקים שמושכים אותך להיות כמו כולם, ואני לא אוהבת להיות עם הרוב, אני מעדיפה להיות עם אלה שעושים את מה שהם רוצים, ולהיות שנויה במחלוקת זה לשמוע הרבה ביקורת."
"יש סיפור זן שמספר על צפרדעים שחיו בבאר עמוקה ושלוש צפרדעים החליטו שהן רוצות לנסות לטפס ולקפוץ אל מחוץ לבאר, הן התחילו לטפס וכל הצפרדעים צעקו להם "אל תעלו, לא כדאי לכם" והיתה צפרדע אחת שלא התייאשה, הצליחה ועלתה. איך היא הצליחה? כי היא ראתה הרבה התלהבות ועידוד אבל היא היתה חרשת. לפעמים צריך להיות חרשים לקולות מסוימים כדי להגשים את מה שחשוב לנו."
"בעיני התמסרות זה להיות שנוי במחלוקת ולאהוב את זה. להגיד "כן אני הולך אחרי החלומות שלי, אחרי היעוד שלי"."
4. מאזינה שואלת: יש לי רצון לצמוח, להתקדם להתפתח מצד אחד, ומצד שני יש משהו שכשאני רוצה לעשות את זה והולכת לכיוון הזה אני נעשית חולה והגוף שלי מגיב, מתפרק. איך אפשר גם להתקדם וגם להישאר עם איזשהו חוסן נפשי?
"רוב האנשים הולכים הפוך, כשאני אתחתן אני אהיה מאושר, כשאני אלד ילדים אני אהיה מאושר, כשאני אתגרש אני אהיה מאושר, כשאגיע לפנסיה אני אהיה מאושר, אז בואו נעבוד על אושר, למה לעבוד על כ"כ הרבה פעולות, בואו נדבר על אושר."
"אני מציעה לך לעשות רשימת הישגים ועל כל הישג לשאול את עצמך מה זה יתן לך ברמה ההוויתית, ברמה של ה being והייתי הולכת ועובדת עם מטפל או מאמן על החלקים האלה בך, על להיות מסופקת, על להיות מוגשמת, ואז זה פותח גם הרבה מאוד אפשרויות וזה גם מדייק את הבחירה."
"דבר נוסף, אני חושבת שהגוף שלנו הוא הפטפטן האמיתי, העיקרי והמדויק, אז כל פעם כשאת נעשית חולה ומתפרקת הגוף שלך אומר לך "תקשיבי מותק את לא בכיוון", "את מעמיסה מידי", "את לא מטפלת בי", והרבה פעמים זה התמודדות עם פחדים. הרבה פעמים אנחנו נעשים חולים כשהפחד תופס אותנו."
"כמו שאני תמיד מציעה לעבוד על סיפוק, ועל ייעוד, ועל הגשמה, על הדברים שמתוכם אנחנו יוצאים ולא כהישג, ככה אני תמיד אומרת שמה שמגביל אותנו זה פחדים וכעסים ומתחים והייתי מזמינה אותך לעבוד על הפחד שלך, ולשחרר אותו מהגוף, כי בשנים שאני התחלתי את העבודה שלי היה בי כ"כ הרבה פחד, כעס ויאוש בגוף שלי וחליתי 8 פעמים בשנה בשפעת ובכאבי גרון וכשהתחלתי לעשות את העבודה הטרנספורמטיבית עליי פשוט הפסקתי להיות חולה, כי הגוף שיחרר ופירק, אז אני מזמינה אותך לעבוד על פחד."
5. למה הכוונה עבודה עם הגוף, שהגוף מדבר, זוכר ויודע?
"מאז המהפכה התעשייתית מעודדים אותנו להתרחק מהגוף ולאמן את התודעה והחשיבה. הפכו אותנו למכונות של שפה ותודעה ולא של גוף. כתינוקות הדרך בה אנחנו מתקשרים את הרצונות שלנו זה בעזרת הגוף, ואנחנו חשים באופן מאוד מלא, את החום, את הריחוק, את הכעס, את התסכול, וככל שאנחנו גדלים אנחנו מתרחקים מהגוף. אני גיליתי שהעבודה האנליטית של אדם שרוצה לחולל מפנה בתוך עצמו ולהתקדם בחייו ובעבודה, היא מוגבלת, חייבת להיות עבודה אינטגרטיבית חייבת להיעשות עבודה עם הגוף, עם השפה עם התודעה, העבודה עם הדיבור היא מוגבלת."
"כשאני עובדת עם אנשים על כעס אני שואלת אותם "כמה אתה מכיר את הכעס שלך?" אנחנו בעיקר מגיבים לכעס או עוקפים אותו, הכעס הוא בגוף הוא לא בראש וגם לא בפה, הוא בגוף שלנו, הוא תופס אותנו בבטן, אנחנו מאדימים, אם היו שמים עלינו אלקטרודות כשאנחנו כועסים היינו רואים את כל הערכים בגוף משתוללים. כעס זה טראומה לגוף, הגוף עובר משבר מאוד עמוק."
"מאמן שאני מעריכה, רוג'ר ארמסטרונג אמר לי, שלכעוס זה כמו לשתות רעל ולחכות שמישהו אחר ימות, בסוף אתה מת מזה."
"הגוף הוא הנפש, אנחנו לא מכבדים את התחושות שלנו, את הרגשות שלנו."
"אני אומרת להורים תשאלו את הילדים שלכם "מה קורה לך בגוף? מה אתה מרגיש? איפה כואב לך?"
כשילד אומר קשה לי תשאלו אותו איפה קשה לו בגוף, צריך לשחרר את הגוף, לא את המוח, או את התודעה."
"אל תאלחשו את הכאב שלכם, תפגשו אותו, הוא מורה מצוין, תסכול, כעס, פחד, הם המורים הרוחניים הכי טובים שלנו, ובלי לשחרר אותם אין קיצורי דרך, אפשר לקחת אקמול אבל זה רעל לא פחות גדול."
"תהיו עם הגוף, תחושו ותחוו אותו."
"בעבודה עם חולים כרוניים יש מלא מחקרים שמראים שכשהם לומדים להיות עם הכאב, הם מקלים על עצמם יותר. להיות עם הכאב זה לשים לב לנשימה שלנו, זה כאילו להיות מהצד ולראות את המפוח שבגוף שלנו ולראות שהחזה עולה ויורד, זאת התחלה של הקשבה לגוף."
בהצלחה,
דיקלה ניצן – מאמנת אישית.
Image courtesy of nenetus at FreeDigitalPhotos.net
